אודות ד"ר רובין

איזו תדהמה הכתה בי כאשר גיליתי שכל מה שלמדתי כבר ידוע כלא נכון לפחות 20 שנים. למעשה המחקריםה עדכניים מצביעים על כך שאין שום ספק שסחוס לא נשחק אלא, נושר, שלרוב פגמים בסחוס לא גורמים לכאב, שהכאב לא נגרם מחיכוך עצם בעצם ובמקרים רבים הוא אף חולף מעצמו בלי קשר לטיפול.

ככל הנראה הגורם לכאב בנוכחות פגמים סחוס הוא רגישות יתר של העצבים במקומות שונים במפרק בתגובה לתהליך חיסוני ושינויים עצביים חלקם ארוכי טווח. ההבנה המודרנית של מנגנון הכאב במפרק בו יש נזק לסחוס מצריכה שימוש בארגז הכלים הטיפולי שונה לחלוטין. לאורך מספר שנים של לימוד והתנסות פיתחתי שיטת טיפול עצמי שמבוססת על ארגז הכלים הזה. מכל אלו, נולד הספר "אקטיב תרפיה – תוכנית טיפול פעיל בכאב ברכיים" שמתאר שיטת טיפול עצמי מבוססת פעילות גופנית. השיטה אומצה על ידי מטפלים שונים והיא מופעלת באופן קבוצתי במרכז לכושר בריאותי בבית חולים מאיר.

מעודד מתוצאות מרשימות של התוכנית על מטופליי התחלתי לבחון כיצד ניתן לאמץ את עקרנות ה"אקטיב תרפיה" להחלמה מניתוח באמצעות מפעל ענק של מחקר ופעילות רפואית שמכונה Rapid Recovery. הרגשתי שהחלק של גיוס המנותח לטיפול עצמי לא מוצה בגרסאות הישראליות של ה – rapid recovery. היתה בהן פחות מדי "אקטיב תרפיה". שיא התהליך היה ביקור שלי בבית חולים גדול בעיר דלפט שבהולנד שם נדהמתי לראות מטופלים עולים ויורדים במדרגות שלוש שעות לאחר החלפת ירך ויוצאים הביתה 6 שעות לאחר שהסתיים הניתוח. שאלתי את המנטור שלי אם לדעתו לא מדובר בעניין של משמעת והאם נראה לו שמטופלים מזרח תיכוניים יהיו ממושמעים כמו ההולנדים. ד"ר ווהמייר ענה לי מיד בלי להתבלבל: "זו לא הפסיכולוגיה של המטופל, זו הפסיכולוגיה של הרופא".

שוב הפשלתי שרוולים ופתחתי את הגרסה שלי אותה כיניתי "החלמה מואצת" (ולא "החלמה מהירה" כפי שנדרש מתרגום מילולי). במשך שנתיים הובלתי ביחידה להחלפת מפרקים בבית החולים שערי צדק הקמת צוות רב תחומי שיטמיע את הגישה במחלקה.

השנה היא שנת 2017 . ניתוח הנתונים שנאזפו ביחס למטופלים במחלקה לפני ולאחר הטמעת שיטת ההחלמה המואצת מראה ירידה של ימי האשפוז לאחר הניתוח ביותר ממחצית. מספר המטופלים שמדווחים על החלמה קלה עלה בצורה דרסטית. החלטתי שהגיע הזמן לצאת ולהעביר את הפרקטיקה למרכז הארץ לבתי החולים אסותא, מירב והרצליה מדיקל סנטר.